הורייזן 2020 - תכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי - 77 מיליארד אירו בין 2014 ל- 2020

תכניות המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי הן התכניות הגדולות ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, ומהוות גורם מימון מרכזי של ה-  European Research Area - המרחב האירופי למחקר - ERA.

כל תכנית מסגרת מתקיימת במשך מספר שנים, התכנית הנוכחית היא הורייזן 2020 (Horizon 2020).

התכנית מעניקה מימון ליצירת קונסורציום בני כמה שותפים, לפעילות מחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני מחקר, ארגונים ציבוריים ופרטיים.

מטרת השתתפות ישראל בתכנית היא לפתוח בפני גופים ישראליים שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה, ולהרחיב את תחומי הפעילות העולמית של התעשייה.

השתתפות מדינת ישראל בתכנית מנוהלת ע"י ISERD – הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל ב- ISERD .ERA הוקמה על ידי ממשלת ישראל פועלת מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והמדען הראשי משמש יו"ר ועדת ההיגוי שלה. ב-ISERD שותפים גם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ות"ת, משרד החוץ ומשרד האוצר.

 

"הורייזון 2020" כוללת שלושה מסלולי-אב עיקריים:

  1. מצוינות במדע .
  2. מנהיגות תעשייתית.
  3.  אתגרי החברה. 

 

 "הורייזן 2020" מעניקה תמיכה גם במסגרת שלושה תת-מסלולים נוספים:

  1. IMI) Innovative Medicines Initiative): פלטפורמה אירופית המאחדת בין הסקטור הציבורי לפרטי במטרה לתמוך בפיתוח מהיר יותר של תרופות חדשות ויעילות, הפחתת תופעות הלוואי שלהן והגברת נגישותן לחולים.
  2. CleanSky: מחקר ופיתוח בתחום האווירונאוטיקה, לשם פיתוח טכנולוגיות חדשות להגברת יישומים סביבתיים של מטוסים ותחבורה אווירית. היישומים השונים כוללים בין היתר, הפחתת צריכת דלק, פיתוח מנועים חסכוניים ופיתוח גוף מטוס יעיל מבחינה אנרגטית. ניתן לגשת לתמיכת המסלול גם כמשתתף בודד ולא כחלק מקונסורציום.
  3. FCH-JU(תאי דלק ומימן): תכנית התומכת המחקר ופיתוח ארוכי טווח ופורצי דרך של טכנולוגיות תאי דלק ומימן, נייחים וניידים.

למי מיועדת ההשתתפות בתכנית?

התכנית מיועדת לכל גוף או ישות, אשר יפיקו תועלת משיתוף פעולה בתהליכי מחקר ופיתוח בינלאומיים. אל התכנית פונים תאגידים, יזמים פרטיים, חברות הזנק, מוסדות מחקר ואקדמיה ומלכ"רים.

מדוע כדאי לפנות לתכנית?

בזכות המחקר המשותף והצמוד בין החברים בקבוצות המחקר, חברי הקבוצה נהנים מחשיפה ומיצירה של ידע טכנולוגי, מעבודה משותפת עם מכוני מחקר, תעשייה, אוניברסיטאות, ספקים, משתמשי קצה ולקוחות אירופיים, מיצירת מוניטין וכן משימוש במתקנים ובמרכזי מו"פ ייחודיים של האיחוד האירופי. כל אלה הופכים את ההשקעה בתכנית לכדאית עבור כל החברות, גופי המחקר והממשלות התומכות.

  • מענק כספי משמעותי ללא תמורה וללא שיתוף ברווחים או בהצלחות עתידיות
  • שותפות לידע, שימוש במתקני מחקר מתקדמים וחשיפה לטכנולוגיות חדישות.
  • מעורבות בקביעת סטנדרטים
  • נגישות לשוק האירופי – לשווקים חדשים
  • התקרבות לאירופה – הכרת והבנת אירופה
  • מודיען עסקי – היכרות עם לקוחות, ספקים ומתחרים
  • מוניטין באירופה
  • מינוף המאפשר מימוש פרויקטים גדולים עתירי חזון וממון
  • מענקים כספיים ללא ויתור על זכויות יוצרים
  • אפשרות ייצור אצל כל שותפי התוכנית
  • אין תשלום תמלוגים בגין כספי מענק התמיכה

התועלות מהן נהנים המצטרפים לתכנית לא מסתכמות רק בקבלת מענק כספי או גישה להלוואות מסובסדות מהבנק האירופי להשקעות (European Investment Bank–EIB). בזכות הפרויקטים המורכבים שעליהם הגופים הישראליים והאירופיים עובדים ביחד, מועבר לישראל ידע רב וחדשני. ערכו הכולל של הידע הנוצר בפרויקט כולו, בר-שימוש לכל השותפים מתוקף היותם חלק מהפרויקט, והוא רב לאין שיעור מהידע שהמענק הפרטני לחברה מאפשר לה לייצר. בנוסף, נהנות החברות הזוכות להשתתף בתכנית מתועלות רבות אחרות: מינוף המאפשר מימוש פרויקטים גדולים עתירי חזון וממון; מענקים כספיים ללא ויתור על זכויות יוצרים; מעורבות בקביעת סטנדרטים בינלאומיים והידברות עם מתווי מדיניות מו"פ אירופאיים; חשיפה ושותפות לטכנולוגיות חדישות; יצירה והעמקה של שיתופי פעולה הנובעים מגיבוש קבוצות מחקר (שיתופי הפעולה נמשכים לעיתים קרובות גם אם הפרויקט עצמו לא זוכה למימון). הן גם יוצרות לעצמן רשת עסקית המגדילה את הנגישות שלהן לשוק האירופי ופותחת בפניהן שווקים חדשים, ובתוך כך הן מעמיקות את ההכרות והמודיעין העסקי על לקוחות, ספקים ומתחרים. שיתופי פעולה אלו מסייעים גם לנרמול היחסים עם אירופה ולטיפוח התדמית הישראלית החיובית באירופה.  

 

תנאי התכנית:

הפעילות בתכנית מתנהלת במסגרתו של קונסורציום. כל החברים בקונסורציום מתבקשים לחתום על חוזה הקובע את מעטפת המימון של הפרויקט ומגדיר את תוצריו.

תהליך הפניה:

הגשת הבקשה להשתתפות מתבצעת בהתאם לדרישות המוצגות בקולות קוראים המתפרסמים באתר ISERD

לאחר פרסום הקול קורא יש להגיש הצעה. ברוב המכריע של המקרים הגשת הצעה למימון מחקר דורשת בניית קונסורציום.

ניתן להגיש הצעות בכל עת מרגע שהקול קורא נפתח להגשת הצעות ועד תאריך הסגירה שלו.

לאחר ההגשה, ההצעות עוברות תהליך שיפוט ע"י ועדת מומחים בתחום המדובר. כל הצעה מוערכת לפי מערכת קריטריונים, על מנת לראות אם ההצעה ראויה למימון. בתום תהליך ההערכה, הנציבות פותחת במו"מ כספי ומדעי/טכנולוגי עם הקבוצות שנבחרו. לבסוף נחתם הסכם-מענק בין כל חברי הקונסורציום לבין הנציבות.

 

כללי:

תכנית המו"פ האירופית, הורייזן 2020, שישראל חברה בה – מוכרת בעיקר כגוף התומך במחקר אקדמי ובפיתוח תעשייתי, אשר עובד מול האקדמיה ומול חברות גדולות. באירופה שינו כיוון והחליטו לשתף יותר ויותר חברות קטנות ובינוניות. רשות החדשנות, במסגרת מנהלת תכנית ISDERD, תסייע לחברות ישראליות נוספות להגיש בקשות למענקי מחקר ואף להוביל מאגדים.

רשות החדשנות תקצה משאבים על מנת לתמוך בהגברת השתתפות של חברות תעשייתיות במסגרת תכנית הורייזן 2020. במסגרת כלי סיוע במסלול קצר טווח, תינתן תמיכה לכתיבת בקשה וכן להשתתפות באירועי חיפוש שותפים בהיקף של עד 30 אלף שקלים. כל זאת, לצד תמיכה של עד שלוש שנים שתינתן לחברות מובילות למעורבות ארוכת טווח בתכנית שבמסגרתה יוכרו הוצאות של השתתפות באיגודים תעשייתיים באירופה, נסיעות והשתתפות באירועים למציאת שותפים ועלות יועץ לסיוע בכתיבת בקשה למימון בתכנית בהיקף של עד 180 אלף שקלים לשלוש שנים.

ב-21 שנות שותפות בתכנית, השקיעה ישראל בתכנית כ-1.4 מיליארד יורו וקיבלה החזר במענקים לאקדמיה ולתעשייה בהיקף של 1.8 מיליארד יורו.

"בתוכנית הורייזן, באופן יותר בולט יש באמת דגש גדול על חדשנות. כשמדברים על מחקר – מחקר אקדמי וחדשנות זו חדשנות בתעשייה. אירופה רוצה לראות את חדי-הקרן הבאים באים מאירופה. הם מתקנאים בחדשנות האמריקנית והאסיאתית ולכן שמים על זה דגש.

התוכניות מתאימות למפעלים המעסיקים פחות מ- 250 עובדים ובעלי מחזור הכנסות נמוך מ- 50 מ' יורו. השינוי שעברה התוכנית הוא שהיא מממנת תכניות מלמטה למעלה- לא הוגדרו תחומים - כמו שבעבר למשל מכשור הרפואי. כל חברה שיש לה משהו פורץ דרך או חדשני בראיה שלהם, יכולה לגשת. מדובר על מענק נטו עד 2.5 מיליון יורו – 70% מענק + 25% תקורה אוטומטית= 87.5% מענק נטו.

כמו כן, אין לו מגבלות של קניין רוחני.

לדבריה, "אירופה עובדת חזק עם האיגודים התעשייתיים שלה וחברות מעורבות בהתוויית כיווני המחקר בתוכנית. אנחנו רוצים שחברות ישראליות יהיו חלק מהאקו-סיסטם, ושיובילו מאגדים. לכן אנחנו נקצה להם עד 180 אלף שקלים, בואו תסתכלו על התוכנית, תקצו מישהו ייעודי, תשתתפו במאגדים באירופה, תשפיעו על כיווני המחקר של התוכנית כדי להקל עליכם את הדרך להיות מעורבים בתוכנית ולזכות במענקים גדולים. אנחנו חוגגים זכיות של 330 חברות וגופים ישראלים וחוגגים את המצוינות ואת שיתוף הפעולה".

מהם הדגשים בתחום המחשוב וה- איי. סי. טי
האירופים הגדירו את תחום המחשוב הקוונטי והחיישנים – תכנית דגל. זה משתלב עם תכנית של ות"ת – שהגדירו את המחקר בקוונטום כנושא בעל עדיפות והרשות גם בוחנת את ההשתתפות שלה בנושא – המחקר היום עדיין יותר אקדמי אבל התעשייה הולכת ונכנסת אליו. רואים הרבה הגשות ישראליות. אלו נושאים מסונכרנים היטב בין קהילת המחקר הישראלית והאירופית – בנוסף ל- איי.סי.טי, אבטחה, בריאות.

  • האיחוד האירופאי כולל כיום 44 מדינות.
  • תנאי סף כולל השתתפות של 3 ישויות משפטיות מ-3 מדינות שונות, כאשר התכנית פתוחה בפני כל ישות משפטית. במקרה של צירוף גורם רביעי מחוץ לאירופה (מאסיה ו/או מארה"ב), צריך להביא ערך מוסף מובהק.  

תודה שביקרתם אותנו. דברו איתנו